גנגליון ציסט בשורש היד (Ganglion Cyst)

מהו גנגליון?

גנגליון (Ganglion cyst) הינו הגוש השכיח ביותר בידיים. הגנגליון משתייך למשפחה ענפה של ציסטות, הכוללת בין היתר את ה- retinacular cyst (מופיע מתוך מעטפת הגיד המכופף באזור בסיס האצבע), ה- mucos cyst (מופיע מתוך מפרק בין גלילי מרוחק באצבעות כתוצאה משינויים ניווניים), וכמובן את הגנגליון המופיע מתוך מפרקי שורש היד, ויכול לבוא לידי ביטוי בגב היד (דורסלי) או בחלק הכפי שלי שורש היד (וולארי).
הגנגליון הינו ציסטה המכילה נוזל, היוצאת מתוך מפרק בשורש היד.
באופן טבעי, בכל מפרק בגופינו בין שתי העצמות המהוות את המפרק, ישנו חלל קטן המלא בנוזל מפרקי ("שמן הסיכוך" של המפרק). המפרק כולו עטוף מעטפת (קפסולה) שמטרתה שימור הנוזל בתוך המפרק.
לעיתים – לרוב בצורה מולדת – ישנו אזור מסויים במעטפת אשר הינו רך יותר, ומתקשה להחזיק את הלחץ הקיים בתוך המפרק.

מהם הסימנים לגנגליון

על פי רוב, התלונות הראשונות יהיו כאבים בשורש היד בעת מאמץ. שלב זה יכול להמשך שנים, אולם יכול להיות ארוע בודד שלאחריו יתפרץ הגנגליון. הכאבים מהווים ביטוי למתיחה של מעטפת המפרק (קפסולה) ושל העצבים שתפקידם לומר לנו עד כמה המפרק נמצא תחת לחץ.
אופייני ששלב זה יופיע בעת עליה בשימוש בידיים, לדוגמה בעת גיוס / הכנה לגיוס, או בעת החלת עבודה אינטנסיבית עם הידיים.
לאחר מכן, הגנגליון מתחיל לגדול, כאשר בכל פעם שאנו מבצעים פעילות המעלה את הלחץ המפרק (לדוגמה הישענות על שורש היד שלנו) הגנגליון גדל, ובכל פעם שאנו נותנים ליד לנוח – הגנגליון קטן. זהו השלב הארוך יחסית – בו מרבית המטופלים נמצאים – עם תלונות אודות גוש שגדל וקטן לסירוגין בשורש היד.
לעיתים, הגנגליון גדל עד למידה כזו שהוא מפסיק לכאוב לחלוטין, ונותר גוש די קבוע במידותיו, אשר יכול להפריע קוסמטית.

מהם הטיפולים בגנגליון?

חשוב להבין כי גנגליון אינו גידול, ואינו יכול להפוך לכזה. ניתן לחשוב על גנגליון כבלון שצמח מתוך המפרק, לעיתים גדל, לעיתים קטן, יכול להציק ולהכאיב – אך אינו מסוכן בשום אופן.
המהלך הטבעי של גנגליון יכול להוביל לאחת משתי תוצאות – האחת – הגנגליון גדל בהדרגה ואז נותר די קבוע בגודלו. השניה – הגנגליון יכול להעלם לחלוטין, לרוב תוך שנה מיום הופעתו לראשונה.
בעת הפגישה עם ד"ר גרנות יוודא המנתח כי אכן מדובר בגנגליון ולא בגוש ממקור אחר, במידת הצורך ימליץ ד"ר גרנות על השלמת בירור על ידי אולטרהסאונד. במידה והגנגליון אינו מפריע (מבחינת כאבים או מבחינה קוסמטית) אין שום צורך לבצע פעולה לגביו – ניתן להמשיך לחיות את חיינו ללא כל מגבלה.
במידה והגנגליון כן מפריע, ניתן לנסות מספר טיפולים:
על פי רוב בשלב ראשון ההמלצה היא פיזיותרפיה וחיזוק שורש היד. הדבר על פי רוב לא יעלים את הגנגליון עצמו, אולם בהחלט יכול להוריד את הכאבים שהגנגליון גורם להם.
במידה ומדובר על הפרעה קוסמטית יותר באופיה – ניתן לשקול ביצוע שאיבה של הגנגליון. מדובר על פעולה פשוטה, המתבצעת במסגרת המרפאה – דקירה של הגנגליון עם מחט עבה ושאיבת התוכן הצמיגי שלו. החסרון המרכזי בשיטה זו הינה אחוז הישנות (חזרה) של הגנגליון מאוד גבוה. על פי אותה הדוגמה של הבלון – שאיבת התוכן תרוקן באופן זמני את הבלון, אולם ברגע שהפעילות של שורש היד תגבר – גם הגנגליון צפוי להתנפח שוב. אחוז ההישנות המתואר בספרות הוא מעל 50% הישנות לאחר שאיבה. ניתן לשלב את השאיבה עם הזרקת סטרואידים למפרק, במטרה לייצר תגובה שתדביק את דפנות הגנגליון זו לזו וכך תמנע הישנות.
במידה וטיפול לא ניתוחי נכשל, ניתן לשקול ביצוע ניתוח. למידע נוסף בדבר טיפול ניתוחי הקש כאן [להוסיף לינק לדף של הניתוח]

מה הן התוצאות הצפויות לאחר גנגליון?

מכיוון שגנגליון הינו ממצא לא מסוכן, גם ללא כל טיפול צפי התפקוד הינו גבוה. על פי רוב הכאבים אותם גורם הגנגליון הולכים ופוחתים עם השנים, וניתן להגיע לתפקוד מלא ללא כל התערבות.
באותם המקרים בהם הגנגליון מפריע עד כדי שאיבה, כ- 50% מהמקרים יגיבו לשאיבה ללא הישנות, ועבורם לא יהיו תופעות נוספות. באותם המקרים בהם תהיה הישנות, היא יכולה להופיע כבר אחרי חודש, אולם לעיתים מופיעה רק כעבור שנים (על פי רוב תוך שנה).

סיבוכים

שאיבת גנגליון – שאיבת גנגליון הינה פעולה פשוטה וקצרה המבוצעת בתנאי המרפאה. לאחר חיטוי העור מעל הגנגליון מוחדרת מחט עבה לגנגליון ותוכנו נשאב. הסיכון העיקר בביצוע הפעולה הינו זיהום מקומי עורי, היכול להצריך טיפול אנטיביוטי בכדורים.
הזרקת סטרואידים – הזרקת סטרואידים לאחר שאיבת הגנגליון כרוכה בסיכונים – העיקריים שבהם – הוצאה מאיזון סוכר בחולי סכרת וזיהום מקומי באזור ההזרקה.

במידה וקיים חשד / ידוע על גנגליון – יש ליצור קשר עם ד"ר גרנות על מנת לתאם פגישה לצורך החלטה בדבר טיפול שמרני / ניתוחי

לקביעת תור השאר פרטים כאן