תסמונת תעלה קרפלית (Carpal tunnel syndrome)

מהי תסמונת תעלה קרפלית ?

תסמונת תעלה קרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS) הינה תסמונת המשתייכת למשפחה של תסמונות הכוללות לכידה של גידים ועצבים (כדוגמת אצבע הדק, תסמונת דה-קרווין ועוד).
התסמונת מתבטאת בתלונות של רדימות, פאראסטזיות ("נמלים"), חוסר תחושה ואף חולשה של היד – בפיזור אחד העצבים החשובים ביד – מדיאנוס.
התעלה הקרפלית נמצאת בהיבט הפלמרי של כף היד ומקשרת בין האמה לבין כף היד עצמה. התעלה מורכבת מרכיבים גרמיים (העצמות הקרפליות) המהווים את רצפת וקירות התעלה, וכן מרקמה קשיחה (Transverse carpal ligament) המהווה את גג התעלה. בתוך התעלה עוברים 9 גידים (מכופפי האצבעות והאגודל) והעצב המדאיני (מדיאנוס).
לעיתים, מסיבה שגם היום אינה ברורה דיה, גג התעלה – הליגמנט הרוחבי – מתעבה ומתחיל לייצר לחץ בתוך התעלה הסגורה. הלחץ המוגבר בתעלה משפיע על העצב המדיאני ובעיקר על אספקת הדם הזעירה אליו. התוצאה היא חנק של העצב בגובה התעלה.
במקרים חריגים, הסיבה להופעת התלונות אינה עיבוי של הליגמנט, אלא שינוי בלחצים ביד עצמה – לדוגמה בעת הריון, או בצקות במטופלים הסובלים מאי ספיקה לבבית / כלייתית.
נערכו מחקרים רבים אודות תסמונת תעלה קרפלית, ובניגוד לסברות שהיו בשנות השמונים – עבודה על מחשב אינה גורמת להופעת התופעה – אולם באותם אנשים הסובלים ממנה – היא מחמירה את התלונות. למעשה גורם הסיכון היחידי שהוכח מעל לכל ספק הוא עבודה עם כלים רוטטים (פטישי אויר, מקדחות וכד') – והמחלה נחשבת למחלת עבודה באנשים העוסקים בפעילות הדורשת כלים שכאלו.

התעלה הקרפלית בשורש היד - ובתוכה הגידים בכחול והעצב המדיאני

מהם הסימנים ל- תסמונת תעלה קרפלית ?

הביטוי של תסמונת תעלה קרפלית תלוי במידת הלחץ המוגבר בתעלה, וכן משך הזמן בו העצב לחוץ. בתחילה כל השינויים בעצב הפיכים, אולם עם הזמן והלחץ הגובר – חלק מהשינויים עלולים להפוך לבלתי הפיכים.
1. התלונות הראשונות המופיעות על פי רוב הן תחושת רדימות ונמלול באצבעות (פאראסטזיות) המקבלות עצבוב מהמדיאנוס – אגודל, אצבע, אמה והחצי הרדיאלי (הקרוב לאגודל) של הקמיצה. בתחילה התלונות תופענה בעיקר בלילה (יכולות להעיר משינה), ולאורך היום כמעט ולא תהיה רדימות.
2. עם הזמן, הלחץ יגבר והתלונות תופענה גם לאורך היום, בדגש על פעולות המחייבות את שורש היד למצבי קיצון (שיחה בטלפון, נהיגה ועוד).
3. במידה והתסמונת לא תטופל, התלונות יהפכו לקבועות – ירידה תחושתית קבועה באצבעות, דבר המקשה על סגירת כפתורים בחולצה (דבר המסתמך על תחושה ולא על ראיה).
4. השלב הסופי והקשה ביותר הוא פגיעה בתפקוד השרירים הטנאריים – שרירי בסיס האגודל בתוך כף היד, אשר על פי רוב אינו דבר הפיך גם במידה ויטופל.

דלדול שרירים טנאריים בתסמונת תעלה קרפלית ממושכת

כיצד מאבחנים תסמונת תעלה קרפלית ?

האבחנה של תסמונת תעלה קרפלית הינה בראש ובראשונה קלינית. מטופל/ת הסובל/ת מהתלונות האופייניות של לחץ על העצב המדיאני – סביר כי סובל מתסמונת תעלה קרפלית.
בעת הבדיקה על ידי ד"ר גרנות יבוצעו מספר מבחנים קליניים, אשר מטרתם לוודא כי הלחץ על העצב הינו אכן בגובה התעלה הקרפלית, בניגוד ללחץ בגובה המרפק / האמה, או אפילו לחץ גבוה יותר כולל פריצות דיסק כסיבה לרדימות זו.
פעמים רבות יש מקום להשלים בירור על ידי בדיקת NCT (Nerve conduction tests) או כפי שבטעות נקראית – EMG (Electomyography), בבדיקה זו ניתן לראות באיזו מידה העצב לחוץ, והאם יש רכיבים נוספים גורמים לתלונות המטופל/ת.

מהם הטיפולים ב- תסמונת תעלה קרפלית?

הטיפול בתסמונת תעלה קרפלית תלוי בחומרת התסמינים ובסיבה להופעתם. במקרים החריגים בהם תסמונת תעלה קרפלית הינה כתוצאה משינוי מאזן הנוזלים בגוף (הריון / בצקות על רקע אי ספיקת לב / כליות ועוד), הפתרון הנכון אינו פתרון ניתוחי – אלא סיום הגורם לבעיה. במקרה של הריון מייד לאחר הלידה התסמינים חולפים, ובמקרה של בצקות לאחר איזון תרופתי טוב יותר ניתן להגיע לפתרון התלונות.
על מנת להקל על התלונות ניתן לשקול ביצוע הזרקת סטרואידים לתוך התעלה הקרפלית, במטרה להפחית את הליך העיבוי המתרחש בגג התעלה, וכן לרכך את הליגמנט הלוחץ. במסגרת המרפאה יוכל ד"ר גרנות לבצע הזרקה של סטרואידים עם חומר הרדמה מקומי, הצפויים להביא להקלה משמעותית בתלונות למשך מספר חודשים. לצערינו, במידה והגורם לתסמונת תעלה קרפלית לא יפתר בתקופה זו – התלונות צפויות לחזור שוב.
מחקרים רבים הראו כי טיפול לא ניתוחי בתסמונת תעלה קרפלית יעיל בשלביה המוקדמים של המחלה, טיפול זה יכלול עבודה במסגרת ריפוי בעיסוק / פיזיותרפיה וביצוע תרגילי nerve gliding – אשר מטרתם הנעה של העצב בתוך התעלה, וכך מניעת החנק הנוצא על נקודה ספציפית. ניתן לשלב טיפולים אלו עם סד לילי השומר על שורש היד במנח נייטראלי – וכך להקל על התלונות הליליות.
במידה וטיפול לא ניתוחי נכשל, ניתן לשקול ביצוע ניתוח. למידע נוסף בדבר טיפול ניתוחי הקש כאן

מה הן התוצאות הצפויות לאחר תסמונת תעלה קרפלית ?

במצבים בהם הגורם לתסמונת נפתר (הריון, בצקות וכד'), הצפי הינו לחזרה לתפקוד מלא של היד.
באותם המצבים בהם הגורם למחלה הינו לחץ על ידי הליגמנט עצמו, מרבית המקרים מגיעים בסופו של דבר לכדי ניתוח. תוצאות הניתוח תלויות רבות בשלב בו הוא בוצע, והאם הפגיעה העצבית הפכה להיות בלתי הפיכה. זו אחת הסיבות מדוע חשוב שמומחה בתחום כירורגיה של היד יבדוק את המטופל/ת ויראה האם יש מקום להמשיך טיפול לא ניתוחי, או שמא עיכוב נוסף עלול להוביל לתוצאות בלתי הפיכות.
תסמונת תעלה קרפלית שייכת למכלול תסמונות הנוצרות כתוצאה מהתעבות של מעטפות (דוגמאות נוספות הינן תסמונת דה-קרווין [לינק], ואצבע הדק [לינק]). לעיתים, גם לאחר טיפול מוצלח בתסמונת תעלה קרפלית יופיעו תסמינים של לכידה באצבעות. גורמי סיכון להופעה שכזו הינם מחלות ראומטיות, והופעה בגיל צעיר של תסמונת תעלה קרפלית.

סיבוכים

הזרקת סטרואידים –
הזרקת סטרואידים לתעלה הקרפלית לרוב מפחיתה את הדלקת ומביאה להקלה בתסמינים. עם זאת, גם הזרקת סטרואידים כרוכה בסיכונים – העיקריים שבהם – הוצאה מאיזון סוכר בחולי סכרת וזיהום מקומי באזור ההזרקה. מקובל כי הזרקת הסטרואידים צפויה להביא להקלה משמעותית בתלונות לתקופה של כ- 3 חודשים. לאחר מכן התלונות צפויות להישנות.

פגיעה בלתי הפיכה –
בשלבים הראשונים של תסמונת תעלה קרפלית תאי העצב עצמו אינם נפגעים משמעותית, והפגיעה הינה יותר במעטפת העצב. כל עוד אין פגיעה בסיבי העצב עצמם – צפי ההחלמה הינו כמעט מלא. עם הזמן, הלחץ מתחיל לגרום לסיבי העצב עצמם למות, ופגיעה זו הינה הפיכה באופן חלקי בלבד. על מנת לקבוע האם כבר קיימת פגיעה שכזו – ד"ר גרנות יעזר בבדיקת ה- NCT. בשלב האחרון – דלדול שרירים טנאריים – סיבי השריר ובעיקר הרצפטורים לסיגנל העצבי עוברים תמת. שלב זה אינו הפיך, ודלדול השרירים לא צפוי להשתפר משמעותי גם במידה ויבוצע ניתוח.

לקביעת תור השאר פרטים כאן