הגידים המכופפים הם כבלים חלקים המחברים את שרירי האמה עם עצמות כף היד ובעיקר עם עצמות האצבעות והאגודל. ישנם שני גידים מכופפים לכל אצבע.
הגידים עוברים בתעלות בשורש היד, והם מכופפים את האצבעות באותו האופן שחוט הבלם באופניים עובד.
הגידים יכולים להפגע בכל חתך העובר בחלק הכפי של שורש היד וכף היד, בעיקר בכפלי אצבעות בהם הגידים צמודים לעור.
לעיתים הגידים יכולים להתלש מהעצם כתוצאה ממשיכה חזקה של האצבע.
חתך בכף היד מלווה בחוסר יכולת לכופף את האצבע באופן חלקי או מלא. עלולה להיות בנוסף ירידה תחושתית כתוצאה מפגיעה בעצבים הנמצאים צמודים לגידים.
צילומי רנטגן אינם מראים גידים, ויבוצעו בחשד לגוף זר או פגיעה בעצם.
תיקון ניתוחי.
גידים חתוכים אינם יכולים להחלים מעצמם, המתח בגיד גורם לשני קצוות הגיד להפרד – לעיתים עם פער של מספר סנטימטרים בינהם.
ללא טיפול ניתוחי אין כל סיכוי לחזרה של תפקוד האצבע.
הניתוח לרוב מבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית, החתך המקורי מורחב על מנת למצוא ולזהות את קצוות הגיד הפגוע, והגיד נתפר.
בגמר הניתוח היד מושמת בסד גבס כאשר שורש היד והאצבעות כפופות מעט – על מנת להגן על התיקון.
לאחר הניתוח, בכפוף למידת הפגיעה בגיד וחוזק התיקון האפשרי, תופנה/י למרפאת ריפוי בעיסוק, שם ניתן יהיה להמיר את סד הגבס לסד פלסטי.
תוכנית הטיפול תוכתב על ידי ד"ר גרנות על סמך ממצאי הניתוח.
מטרת ההפעלה הינה לייצר תנועה עדינה של הגיד על מנת למנוע הדבקות של הגיד לרקמות סביב, ומנגד למנוע קרע של התיקון.
על פי רוב יש צורך בשימוש בסד למשך 6 שבועות, לאחריו חזרה הדרגתית לפעילות. עם זאת, הגיד לא חוזר לכח מלא אלא כעבור 3 חודשים מהתיקון, והתנועה יכולה להשתפר בהדרגה על פני חצי שנה מהניתוח.
תיקון של גיד הנפגע בחתך "נקי" מסכין על פי רוב יניב אצבע מתפקדת, למרות שלא בהכרח יושג טווח מלא כפי שהיה טרם הפגיעה.
התוצאות לרוב פחות טובות במקרים בהם הפגיעה הראשונית היתה פגיעה מעיכה, במקרים בהם היה אובדן עור, או נזקים נוספים לעצמות ועצבים.
כשל של התיקון.
כשל של התיקון לרוב מתרחש בשלב המוקדם (כאשר הגיד הינו הכי חלש). המטופל/ת ירגיש/ה תחושה של קפיצה, לאחריה תנועת האצבע תחמיר בהשוואה לתנועה שכבר הושגה. במידה וקיימת תחושה שכזו יש לפנות בהקדם לביקורת, כיוון שהאפשרות לתיקון חוזר אובדת כעבור מספר ימים.
הדבקות של הגיד למעטפת.
כאשר הגיד נדבק למעטפת הוא אינו יכול להעביר את כוחות השריר לאצבע. ניתן יהיה להניע את האצבע עם הפעלת כח מבחוץ (תנועה פסיבית), אולם לא ניתן יהיה לניע את האצבע על סמך הגידים שלה (תנועה אקטיבית). על פי רוב עבודה נוספת במסגרת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה עשויה לשפר את המצב. לעיתים יש צורך בניתוח נוסף לשחרור הדבקויות (טנוליזיס), אולם לרוב במצב שכזה לא תהיה חזרה לטווח מלא של האצבע.
אורי מינץ שיווק דיגיטלי : בניית אתרים | עיצוב אתרים
