העצבים בגופינו משמשים להעברת אותות, בין המח לבין איברי הקצה.
העצבים הפריפריים הם למעשה אוסף של סיבי עצב בודדים, העטופים יחדיו במעטפת. כל תא עצב בודד יוצא מהמקור שלו בחוט השדרה – ונמשך מחוט השדרה עד ליעד שלו.
סיבי העצב הללו יכולים להיות סיבים המשדרים הוראות מהמח אל שרירים, או סיבים הקולטים מסרים מהאיבר אליו מחוברים ומשדרים אות האות חזרה אל חוט השדרה ומשם למח.
מקובל לחלק את הסיבים לעצבים תחושתיים (אלו המשדרים תחושה מהאיבר אל המח), ומוטוריים (אלו האחראים למוטוריקה – תנועה – ומשדרים מהמח אל השריר). גם בכל אחת מהחלוקות הללו ישנה תת חלוקה לסוגים שונים של תחושה, וסוגים שונים של פעילות שריר.
לכידת עצבים (nerve compression), כשמה כן היא – מצב בו נוצר לחץ על העצב עצמו כתוצאה מגורם חיצוני.
ישנן סיבות מרובות מדוע שעצב ילחץ – החל מגורמים חיצוניים (חבישה לוחצת, גבס צר מידי), דרך גורמים המשפיעים על הגוף כולו (בצקות כתוצאה מהריון, התעבות של רקמת חיבור במחלות מסויימות), ועד גורמים מקומיים (דמם כתוצאה משבר [המטומה], לחץ מקומי של רצועה, גוש הגדל ולוחץ על העצב).
ברגע שעצב נלחץ – הפגיעה הראשונית היא פגיעה באספקת הדם אליו, נוצר אזור בו העצב סובל מאיסכמיה (חסר אספקת דם), ואזור זה מתקשה לתפקד.
הביטוי של הלכידה תלוי באופיו של העצב עצמו – עצב תחושתי יגרום לירידה בתחושה באזור אותו הוא מספק, ויגרום בנוסף לתחושת נמלולים/זרמים באזור הזה, עצב מוטורי יגרום לחולשה בשריר אותו הוא מעצבב עד כדי שיתוק מלא של השריר.
מרבית העצבים בגוף הינם עצבים מעורבים – כלומר יש בהם גם סיבים של עצבים תחושתיים, וגם סיבים של עצבים מוטוריים. לכן הביטוי הינו לרוב מעורב.
משמעות המילה תסמונת הינה אוסף התסמינים הבאים לידי ביטוי כתוצאה ממחלה / מאורע מסויים.
אנו יודעים שעבור העצבים השונים המעצביים את הגף העליון – ישנן נקודות מסויימות אשר במיוחד רגישות ללחץ.
על פי רוב, מקומות אלו הינם תעלה דרכה העצב עובר – כאשר הלחץ בתעלה עולה מסיבה כלשהי – לעצב לא נותר מקום "לברוח" אליו, ולכן הוא סובל מהלחץ ומאיסכמיה.
ישנן מספר תסמונות נפוצות במיוחד כגון תסמונת תעלה קרפלית (בה העצב המדיאני נלחץ בשורש היד), תסמונת תעלה קוביטלית (בה העצב האולנרי נלחץ במרפק), וישנן תסמונות הנפוצות פחות כגון תסמונת התעלה הרדיאלית (בה העצב הרדיאלי נלחץ באזור האמה המקורבת) או תסמונת התעלה על שם גויון (בה העצב האולנרי נלחץ באזור שורש היד.
התלונות בעקבות לכידת עצבים לרוב מתחיל בתלונות ליליות – ארועים של התעוררות לילית עם יד רדומה. התיאור הקלאסי הינו של מטופל המתעורר עם יד נוקשה ורדומה, ונזקק לנער אותה על מנת שתתעורר חזרה.
במידה והלחץ ממשיך – התלונות מתחילות להופיע גם לאורך היום, לרוב במצבים המגבירים את הלחץ המקומי כדוגמת שיחה בטלפון, נהיגה ועוד.
במצבים מתקדמים יופיעו תלונות של שלומיאליות, חפצים הנופלים מהיד, קושי בביצוע פעולות עדינות ועוד.
כמו במרבית המחלות – הטיפול הניתוחי לרוב לא נדרש בתחילה.
ישנם טיפולים עבור כל לכידה בנפרד העשויים להקל על התלונות ואף לפתור את הבעיה.
במידה ומוצו כל הטיפולים האחרים, והמטופל עדיין סובל מלכידה של העצב – רק אז יש לשקול התערבות ניתוחית.
אורי מינץ שיווק דיגיטלי : בניית אתרים | עיצוב אתרים
