אצבע הדק (טריגר פינגר – trigger finger) הינה לכידה של הגידים המכופפים במעברם בכף היד מעט לפני כניסתם לאצבע.
אצבע הדק יכולה להופיע בכל אחת מהאצבעות ביד כולל האגודל, ולעיתים יש נטיה להופעה ביותר מאצבע אחת.
למידע נוסף בדבר אצבע הדק וטיפולים לא ניתוחיים אפשריים – לחץ כאן
במידה וטיפול לא ניתוחי נכשל, ניתן לשקול ביצוע ניתוח.
הניתוח לשחרור אצבע הדק כרוך בחיתוך הגלגלת הלוחצת על הגיד.
הניתוח מבוצע בחדר ניתוח תחת הרדמה מקומית. במהלכו ד"ר גרנות מבצע הרדמה מקומית של העור מעל אזור הגלגלת הלוחצת, ולאחר מכן מבצע חתך של העור מעל הגלגלת ומשחרר את הגלגלת הלוחצת על הגיד. על פי רוב החתך העורי הינו מינימלי (כ- 1.5ס"מ) וממוקם מעל קפלי עור על מנת לוודא כי הצלקת הניתוחית תהיה כמעט בלתי נראית.
ישנה חשיבות לביצוע הניתוח תחת הגדלה (לופות) על מנת לוודא כי אין פגיעה במבנים החשובים העוברים בסמוך לגלגלת – בראשם העצבים התחושתיים המובילים לאצבע וכמובן הגיד העובר מתחת לגלגלת. בגמר הניתוח העור נתפר ומונחת חבישה על היד.
על פי רוב, מייד לאחר הניתוח ניתן ורצוי להשתמש באצבע – ולהפעילה לטווחים מלאים. במקרים קיצוניים – בהם האצבע לא הגיעה לטווח מלא טרם הניתוח בשל מפרקים נוקשים – יתכן ותדרש הפעלה במסגרת ריפוי בעיסוק / פיזיותרפיה לצורך החזרת הטווח המלא של האצבע.
לאחר כשבועיים מהניתוח קצוות התפרים יוסרו, ובמידת הצורך תופנה/י לפיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק לצורך שיפור טווח התנועה. אחוזי ההצלחה בניתוח גבוהים מאוד, ועל פי רוב תסמונת אצבע הדק חולפת לחלוטין בעקבות הניתוח, וניתן לחזור לתפקוד מלא של היד.
אצבע הדק שייכת למכלול תסמונות הנוצרות כתוצאה מהתעבות של מעטפות (דוגמאות נוספות הינן תסמונת תעלה קרפלית, ותסמונת דה-קרווין). לעיתים, גם לאחר טיפול מוצלח באצבע הדק יופיעו תסמינים זהים באצבעות אחרות. גורמי סיכון להופעה שכזו הינם מחלות ראומטיות, והופעה בגיל צעיר של אצבע הדק ראשונה.
למרות שמדובר על ניתוח פשוט, תחת הרדמה מקומית, עדיין קיימים בניתוח סיכונים – העיקריים שבהם הינם הסכנה לזיהום מקומי, סכנה לפגיעה בעצבים / כלי הדם המובילים לאצבע, סכנה לשחרור לא מלא של הגיד המכופף. מסיבות אלו כדאי שאת הניתוח יבצע מומחה לכירורגיה של היד ומיקרוכירורגיה המנוסה בניתוחים מסוג זה.
אורי מינץ שיווק דיגיטלי : בניית אתרים | עיצוב אתרים
