טריגר פינגר (Trigger finger) אצבע הדק – כל מה שעליכם לדעת
מהי אצבע הדק?
אצבע הדק (טריגר פינגר – trigger finger) הינה לכידה של הגידים המכופפים במעברם בכף היד מעט לפני כניסתם לאצבע.
לכל אצבע בידינו נכנסים שני גידים מכופפים בחלקה הכפי. הגידים אחראיים לכופף את האצבע – ולאפשר לנו לאחוז בדברים או לסגור אגרוף.
הגידים עצמם הינם חבלים חלקים הממשיכים את השרירים מהם הם נובעים. למרות העובדה שהגידים והמעטפת האוחזת אותם למקומם חלקים, לעיתים מתפתח עם השנים חיכוך בין הגידים לבין המעטפת הראשונה (גלגלת – פולי A1). חיכוך זה עלול להוביל להיווצרות הליך דלקתי, היוצר כאבים – ומחמיר את החיכוך. כך למעשה מדובר על מעגל קסמים שלילי – בו המשך הפעולה של הגידים מחמיר את יכולתם תפקד.
מה גורם לאצבע הדק?
למרות שנים של מחקר, אנו עדיין לא יודעים מה הסיבה המדוייקת לאצבעות הדק.
ידוע כי יש רכיב גנטי (תורשתי), כלומר במידה ולאחד ההורים יש אצבע הדק, קיים סיכוי גבוה שגם לילדים יהיו אצבעות הדק.
ידוע כי יש מספר מחלות היכולות להופיע יחדיו באותו האדם – כדוגמת תסמונת תעלה קרפלית, ותסמונת דה-קרווין
כמו כן אנו יודעים שכאשר יש עומס מוגבר על האצבעות – בין אם זה במסגרת העבודה (שיפוצניקים ועובדים בקווי ייצור), או בפעילות אחרת (טיפוס הרים, שחקני מבחת כדוגמת טניס, גולף או בייסבול) הרי שהגידים נדרשים לעמוד בעומס מוגבר – דבר היכול להוביל לחיכוך מוגבר על הגלגלת (פולי) הראשונה ולהוביל לתופעה.
לבסוף ישנה גם אפשרות לעומס נקודתי על אזור צוואר המסרק – היכן שהגלגלת ממוקמת – לדוגמה בעת רכיבה על אופניים.
למרות כל אלו – עדיין מרבית האנשים הסובלים מאצבע הדק אינם יכולים לתאר מאורע פרטני שהוביל לתחילת הכאבים.
מהם הסימנים לאצבע הדק?
הביטוי של אצבע הדק מחולק ל- 4 שלבים, כאשר הרבה פעמים הביטוי עצמו יכול להשתנות לאורך היום (לדוגמה החמרה בעת קימה משינה ושיפור הדרגתי בעת הפעלה):
1. כאבים באזור פולי A1 – הרגשה של תנועה לא חלקה של האצבע ללא לכידה אמיתית. הרגישות ביד תמוקם באזור ראש המסרק (העצם אליה מתחברת הגלגלת). ניתן יהיה להרגיש מלאות רקמה במקום.
2. לכידה קלה של האצבע – לאחר כפיפה מלאה של האצבע, בעת ניסיון יישור, האצבע תתקע. בשלב זה תדרש הפעלה חזקה יותר של הגידים המיישרים, מה שיוביל לתמונה ה"קלאסית" של אצבע הדק – קפיצה פתאומית שלה ממנח הכפיפה בו היתה לכודה ליישור מלא.
3. לכידה מתקדמת של האצבע – בשלב זה בעת ניסיון היישור ל ניתן יהיה ליישר את האצבע רק על מך הגידים המיישרים, ותדרש עזרה מהיד השניה (ישור בכח של האצבע).
4. בדרגה זו הלכידה כה חמורה שלא ניתן גם בעזרת יד שניה ליישר את האצבע. לעיתים נדירות יותר האצבע ננעלת ביישור – ובמצב זה לא ניתן לכופף את האצבע עד הסוף.
מהם הטיפולים באצבע הדק?
הטיפול באצבע הדק תלוי בחומרת הבעיה וכן בטיפולים קודמים. כעיקרון – הטיפול הראשוני יכלול על פי רוב טיפול במסגרת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה – הפחתה של הנעת האצבע באמצעות סד, ועל ידי זה הורדה של העומסים מהמעטפת המודלקת. ניתן לשלב בשלב זה טיפול בנוגדי דלקת כדוגמת ארקוקסיה / אתופן.
במידת הצורך, יכול ד"ר גרנות לבצע הזרקה של סטרואידים לאזור הדלקת. מדובר על זריקה הנעשית במסגרת המרפאה וכוללת סטרואידים וחומר הרדמה מקומי. על פי רוב קיימת תגובה טובה להזרקה, המובילה להקלה בכאבים ובתסמינים. עם זאת, מכיוון שמדובר על ארוע דלקתי – קיים אחוז של אנשים אשר בחלוף הזמן יפתחו תסמינים חוזרים.
במידה וטיפול לא ניתוחי נכשל, ניתן לשקול ביצוע ניתוח.
מה הן התוצאות הצפויות לאחר אצבע הדק?
על פי רוב, תסמונת אצבע הדק חולפת לחלוטין, וניתן לחזור לתפקוד מלא של היד. במקרים בהם הטיפול לא כלל ניתוח קיימת סכנת הישנות של התסמונת עבור אותה האצבע – במידה והדלקת חוזרת על עצמה.
אצבע הדק שייכת למכלול תסמונות הנוצרות כתוצאה מהתעבות של מעטפות (דוגמאות נוספות הינן תסמונת תעלה קרפלית, ותסמונת דה-קרווין). לעיתים, גם לאחר טיפול מוצלח באצבע הדק יופיעו תסמינים זהים באצבעות אחרות. גורמי סיכון להופעה שכזו הינם מחלות ראומטיות, הופעה בגיל צעיר של אצבע הדק ראשונה.
סיבוכים
הזרקת סטרואידים – הזרקת סטרואידים לאזור הגלגלת לרוב מפחיתה את הדלקת ומביאה להקלה בתסמינים. עם זאת, גם הזרקת סטרואידים כרוכה בסיכונים – העיקריים שבהם – הוצאה מאיזון סוכר בחולי סכרת וזיהום מקומי באזור ההזרקה. בנוסף, כל הזרקה שכזו מחלישה גם את הגיד המכופף עצמו, ובספרות הרפואית תוארו מקרים של קרע של הגיד המכופף לאחר מספר הזרקות לאותו הגיד. ההמלצה על פיה ד"ר גרנות עובד הינה כי אין לבצע הזרקת סטרואידים יותר מפעם בשנה לגלגלת, והעדיפות היא שלא לבצע הזרקות חוזרות כלל.
