בקצרה
נימול, עקצוצים או תחושת ״זרמים״ בזרת ובקמיצה יכולים להעיד על לחץ על העצב האולנרי באזור המרפק, מצב הנקרא תסמונת התעלה הקוביטלית. התסמינים נוטים לעיתים להחמיר כאשר המרפק מכופף לאורך זמן, למשל בזמן שינה, נהיגה או שיחה בטלפון.
ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני, אך כאשר מופיעים חולשה, ירידה מתמשכת בתחושה או סימנים לפגיעה עצבית משמעותית, חשוב להיבדק אצל מומחה לכירורגיה של היד ולשקול טיפול נוסף בהתאם לממצאים.
מהי תסמונת התעלה הקוביטלית?
תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome) היא מצב שבו העצב האולנרי נלחץ או מגורה באזור המרפק. זהו אחד המצבים השכיחים של לכידת עצב בגף העליון.
העצב האולנרי עובר מאחורי החלק הפנימי של המרפק, באזור שבו רבים מכירים את תחושת ה״זרם״ שמופיעה לאחר מכה. למעשה, התחושה נגרמת מגירוי ישיר של העצב.
מאחר שהעצב עובר בתעלה צרה יחסית, הוא רגיש ללחץ, למתיחה ולשינויים בתנוחת המרפק.
למה דווקא הזרת והקמיצה נרדמות?
העצב האולנרי אחראי על התחושה בזרת ובצד של הקמיצה הסמוך אליה. לכן כאשר הוא נלחץ, אלה האצבעות שבהן מופיעים בדרך כלל נימול, עקצוצים או תחושת ״זרמים״.
בתחילת הדרך התסמינים עשויים להופיע רק מדי פעם. כאשר הלחץ נמשך, הם עלולים להפוך תכופים יותר ואף להופיע באופן קבוע.
עם זאת, נימול בזרת ובקמיצה אינו מוכיח לבדו שהבעיה נמצאת במרפק. העצב האולנרי עובר לאורך הזרוע וכף היד, ולכן חשוב לזהות את מיקום הלחץ המדויק.
אילו תסמינים נוספים יכולים להופיע?
מלבד נימול באצבעות, תסמונת התעלה הקוביטלית יכולה להתבטא גם ב:
- כאב או רגישות בצד הפנימי של המרפק
- תחושת זרמים לאורך האמה ועד הזרת והקמיצה
- חולשה באחיזת חפצים
- קושי בפעולות עדינות של האצבעות
- נפילה של חפצים מהיד
- במקרים מתקדמים, דלדול של השרירים הקטנים בכף היד
חולשה או דלדול שרירים הם סימנים משמעותיים יותר מנימול חולף, ולכן מצדיקים בירור רפואי בהקדם.
למה התסמינים מחמירים כשהמרפק מכופף?
בעת כיפוף המרפק משתנים התנאים סביב העצב האולנרי: התעלה שבה הוא עובר נעשית צרה יותר והעצב נתון למתח מוגבר.
לכן התסמינים עלולים להחמיר בזמן שינה עם מרפק כפוף, שיחה ממושכת בטלפון, נהיגה או עבודה ממושכת מול מחשב. גם הישענות ישירה על המרפק עלולה להפעיל לחץ נוסף על העצב.
גורמים נוספים שיכולים לתרום ללחץ כוללים תנועות חוזרות, שינויים אנטומיים, זיזי עצם, דלקת מקומית ולעיתים חוסר יציבות של העצב בזמן כיפוף המרפק.
תעלה קוביטלית או תעלה קרפלית?
בתסמונת התעלה הקוביטלית העצב האולנרי עובר בצד הפנימי של המרפק ואחראי, בין היתר, על התחושה בזרת ובחלק מהקמיצה ועל פעילותם של שרירים קטנים בכף היד. כאשר הוא נלחץ באזור המרפק עלולים להופיע נימול, זרמים ולעיתים חולשה. זאת בשונה מתסמונת התעלה הקרפלית, שבה נלחץ העצב המדיאני בשורש כף היד והתסמינים מערבים בעיקר את האגודל, האצבע המורה והאמה.
שני המצבים גורמים לנימול ביד, אך מדובר בעצבים ובאזורים שונים.
| מאפיין | תסמונת התעלה הקוביטלית | תסמונת התעלה הקרפלית |
|---|---|---|
| העצב שנלחץ | העצב האולנרי | העצב המדיאני |
| מיקום הלחץ | המרפק | שורש כף היד |
| אצבעות אופייניות | זרת וחלק מהקמיצה | אגודל, אצבע מורה, אמה וחלק מהקמיצה |
| מתי מחמיר? | כיפוף המרפק והישענות עליו | לעיתים קרובות בלילה ובכיפוף שורש כף היד |
| חולשה אפשרית | אחיזה ותנועות עדינות | אחיזה והפעלת האגודל |
לכן נימול המתמקד בזרת ובקמיצה ומחמיר כשהמרפק כפוף מתאים יותר ללחץ על העצב האולנרי מאשר לתעלה הקרפלית.
כיצד מאבחנים תסמונת התעלה הקוביטלית?
האבחון מתחיל בשיחה עם המטופל ובבדיקה גופנית. הרופא בוחן את מיקום הנימול והכאב, כוח השרירים, תחושה בכף היד ורגישות לאורך מסלול העצב.
לעיתים מבצעים גם בדיקות שמנסות לשחזר את התסמינים, למשל באמצעות כיפוף המרפק.
בדיקת הולכה עצבית ו-EMG
במקרים רבים נעזרים בבדיקת הולכה עצבית NCT ולעיתים גם ב-EMG. הבדיקות מסייעות להעריך כיצד האות החשמלי עובר לאורך העצב, לזהות האטה בהולכה ולהעריך את חומרת הפגיעה.
הן יכולות גם לעזור להבדיל בין לחץ באזור המרפק לבין פגיעה במקום אחר לאורך העצב. עם זאת, תוצאות הבדיקה נבחנות תמיד יחד עם הסיפור הקליני והבדיקה הגופנית.
במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם באולטרסאונד להדגמת העצב ומיקומו.
דרכי הטיפול בתסמונת התעלה הקוביטלית
טיפול שמרני
במקרים קלים או מוקדמים ניתן לעיתים להתחיל בטיפול שמרני. המטרה היא להפחית לחץ ומתח על העצב.
הטיפול עשוי לכלול:
- הימנעות מהישענות על המרפק
- הפחתת כיפוף ממושך
- התאמת תנוחת עבודה
- שימוש בסד לילה המגביל כיפוף קיצוני
- במקרים מתאימים, פיזיותרפיה ותרגילי החלקת עצב
הטיפול מותאם לחומרת התסמינים ולמידת הפגיעה העצבית.
טיפול ניתוחי
ניתוח עשוי להישקל כאשר קיימת חולשה ביד, ירידה מתמשכת בתחושה, דלדול שרירים, החמרה למרות טיפול שמרני או עדות לפגיעה עצבית משמעותית.
ההחלטה אינה מבוססת על נימול בלבד, אלא על שילוב בין התסמינים, הבדיקה הקלינית ותוצאות בדיקות העזר.
מה עושים בניתוח?
מטרת הניתוח היא להפחית את הלחץ על העצב ולאפשר לו לעבור באופן חופשי יותר באזור המרפק.
במקרים מסוימים מבצעים שחרור של הרקמות הלוחצות על העצב. במקרים אחרים ניתן לבצע העתקה של העצב, או Ulnar Nerve Transposition, שבה מעבירים אותו למסלול שבו הוא נתון לפחות מתח בעת כיפוף המרפק.
הבחירה בין שחרור בלבד לבין העתקה תלויה באנטומיה של המטופל, ביציבות העצב ובממצאים בזמן האבחון.
חשיבותה של מיקרוכירורגיה בטיפול בתסמונת התעלה הקוביטלית
העצב האולנרי וסביבתו כוללים מבנים עדינים מאוד. עבודה מיקרוכירורגית תחת הגדלה אופטית מאפשרת למנתח לזהות בצורה מדויקת יותר את העצב ואת הרקמות הסמוכות לו ולבצע שחרור עדין ומבוקר.
ד״ר בועז גרנות הוא מומחה בכירורגיה של היד ובמיקרוכירורגיה. מיומנות זו חשובה במיוחד בניתוחים סביב עצבים וכלי דם קטנים, שבהם נדרשת עבודה מדויקת תוך שמירה מרבית על הרקמות העדינות.
האם התחושה חוזרת מיד לאחר הניתוח?
לא בהכרח. גם לאחר הסרת הלחץ, העצב עשוי להזדקק לזמן כדי להתאושש.
קצב השיפור תלוי במשך הזמן שבו העצב היה לחוץ ובחומרת הפגיעה לפני הניתוח. במקרים שבהם כבר קיימים נזק עצבי מתקדם או דלדול שרירים, ההתאוששות עלולה להיות חלקית בלבד.
לכן יש חשיבות לאבחון מוקדם, במיוחד כאשר התסמינים מחמירים.
מתי כדאי לפנות לבדיקה?
מומלץ להיבדק כאשר הנימול נמשך או חוזר במשך מספר שבועות, נעשה תכוף יותר או מתחיל להשפיע על התפקוד.
חשוב במיוחד לפנות לבירור אם מופיעים חולשה, נפילת חפצים מהיד, דלדול שרירים או החמרה מהירה בתחושה.
ד״ר בועז גרנות - מומחה לכירורגיה של כף היד ומיקרוכירורגיה
אבחון אצל מומחה לכירורגיה של היד מאפשר לזהות אם אכן מדובר בתסמונת התעלה הקוביטלית, להעריך את חומרת הלחץ על העצב ולהתאים את הטיפול הנכון לכל מקרה. ד"ר בועז גרנות הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית ובכירורגיה של היד, בעל הכשרה וניסיון במיקרוכירורגיה ובטיפול בפגיעות ולכידות עצבים בגפה העליונה.
